רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה”אור שמח”)
ה”אור שמח” היה פוסק וחריף, וספרו “משך חכמה” על התורה משמש עד היום כנכס צאן ברזל. בהשקפתו, הוא נתן דגש על כך שבית הכנסת בגלות הוא “מקדש מעט” זמני. בספרו הוא מזהיר באזהרה חמורה מפני הפיכת בתי הכנסת באירופה ל”מקדש קבוע” שמשכיח את הכיסופים לירושלים. הוא טוען שקדושת בית הכנסת בגלות תלויה בכך שהמתפלל מודע לכך שזהו מבנה הממתין לבנין המקדש השלם. לכן, כל זלזול בבית הכנסת הוא חמור, אך אסור להיתפס באשליה שבית הכנסת בגלות הוא התכלית הסופית
מקום פעולתו: העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס, Daugavpils)
למיקום המדויק בדאוגבפילס
מקום קבורתו: בית הקברות היהודי בדאוגבפילס (Daugavpils)
למיקום בית הקברות היהודי בדאוגבפילס
רבי יוסף רוזן (ה”רוגוצ’ובר גאון”)
השקפתו בנוגע לקדושת בית הכנסת
הרוגוצ’ובר היה ידוע בשיטתו הייחודית והאנליטית (בספרו “צפנת פענח”). השקפתו על קדושת בית הכנסת הייתה מבוססת על הגדרה הלכתית טהורה. הוא ראה את בית הכנסת כ”חפצא” (עצם) שקדושתו נובעת מכך שהוא הוקדש לתפילה. לשיטתו, הקדושה אינה רגשית אלא משפטית-הלכתית; ברגע שמבנה הוגדר כבית כנסת, הוא כפוף לכל דיני המורא והקדושה של המקדש (כמו איסור אכילה ושינה), ללא קשר למידת ה”רגש” של המתפללים בו
מקום פעולתו: העיר דווינסק (דאוגבפילס). כיהן כרב בבית הכנסת החסידי בעיר
למיקום דאוגבפילס
מקום קבורתו: בית הקברות היהודי בדאוגבפילס (Daugavpils)
למיקום בית הקברות היהודי בדאוגבפילס
רבי אברהם יצחק הכהן קוק (הראי”ה)
השקפתו בנוגע לקדושת בית הכנסת
למרות שפעל רבות בארץ ישראל, הראי”ה קוק נולד וגדל בלטביה. בכתביו (כגון ב”אורות” ובאגרותיו), הוא מתאר את בית הכנסת כ”לב האומה”. הוא מדגיש שבית הכנסת הוא המקום שבו האור האלוקי מרוכז כדי להחיות את נשמת הכלל. לשיטתו, קדושת בית הכנסת היא המנוע המאחד את כלל ישראל. הוא ראה בבית הכנסת את מקום המפגש של האדם עם נשמתו הלאומית, ולכן השמירה על הקדושה והטהרה בבית הכנסת אינה רק מצווה פרטית, אלא פעולה המזרזת את הגאולה הכללית
מקום פעולתו (בצעירותו): העיירה גריבה (Griva), שהיא כיום רובע בעיר דאוגבפילס
למיקום גריבה, דאוגבפילס
מקום קבורתו: הר הזיתים, ירושלים
למיקום הר הזיתים
