טהרת המקדש – דעת אדמורי חב’ד

האדמו”ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא)

השקפתו על קדושת בית הכנסת: בספרו “איגרת הקודש” (פרק כ”ד) שבספר התניא, הוא מביא באריכות את חומרת האיסור של שיחת חולין בבית הכנסת. הוא מסביר כי בית הכנסת הוא “מקדש מעט”, ומכיוון שהשכינה שורה בו ממש, הדיבור בבית הכנסת נחשב כמי שאין לו חלק באלוקי ישראל. בספרו “שולחן ערוך הרב” (הלכות בית הכנסת), הוא מפרט את ההלכות המחמירות של מורא מקדש, וקובע כי אין להשתמש במבנה לשום צורך אישי או חומרי, שכן הוא מופקע מבעלות אנושית ומוקדש כולו לעבודת הבורא
מקום פעולתו: העיירה ליוזנא, בלארוס
לצפייה במיקום ליוזנא במפות גוגל
מקום קבורתו: העיירה האדיטש, אוקראינה
לצפייה במיקום הציון בהאדיטש במפות גוגל

האדמו”ר האמצעי, רבי דובער שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: בספרו “אמרי בינה” ובמאמריו, הוא מדגיש שבית הכנסת הוא מרחב שבו האדם נדרש להתנתק מה”יש” שלו ולהתחבר לשכל האלוקי. הוא מסביר שקדושת המקום מחייבת את האדם להשתמש בו כ”מעבדה” שבה הוא מזכך את שכלו ומידותיו דרך התבוננות עמוקה בגדולת הבורא. עבורו, בית הכנסת הוא מקום שבו האדם נדרש להפסיק את מחשבות החול ולהחליפן במחשבות של קדושה.
מקום פעולתו: העיירה לובביץ’, רוסיה
לצפייה במיקום לובביץ’ במפות גוגל

מקום קבורתו: העיר ניז’ין, אוקראינה
לצפייה במיקום הציון בניז’ין במפות גוגל

ה”צמח צדק”, רבי מנחם מנדל שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: בספרו “שו”ת צמח צדק”, הוא דן באריכות במעמדו ההלכתי של בית הכנסת. הוא מגדיר את בית הכנסת כ”חפצא של קדושה” – כלומר, המבנה עצמו הוא ישות קדושה מבחינה הלכתית, בדומה לכלים ששימשו בבית המקדש. לשיטתו, הקדושה הזו אינה תלויה ברגש של המתפללים, אלא היא עובדה קיימת. לכן הוא מחמיר מאוד בכל הנוגע לשימוש בבית הכנסת, וקובע כי כל שימוש שאינו מכבד את המקום הוא מעילה בקודשים.
מקום פעולתו: העיירה לובביץ’, רוסיה
לצפייה במיקום לובביץ’ במפות גוגל
מקום קבורתו: העיירה לובביץ’, רוסיה
לצפייה במיקום הציון בלובביץ’ במפות גוגל

האדמו”ר המהר”ש, רבי שמואל שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: הוא הטיף לגישת “לכתחילה אריבער” (מלכתחילה מלמעלה). הוא ראה בבית הכנסת מקום שבו האדם נדרש להתעלות מעל המגבלות של הטבע. השקפתו הייתה שבית הכנסת הוא המרחב שבו האדם יכול לפרוץ את הגבולות של עצמו מתוך דבקות באלוקות. עבורו, קדושת בית הכנסת היא היכולת לשבור את המחיצות הטבעיות שבין האדם לבין בוראו.
מקום פעולתו: העיירה לובביץ’, רוסיה
לצפייה במיקום לובביץ’ במפות גוגל
מקום קבורתו: העיירה לובביץ’, רוסיה
לצפייה במיקום הציון בלובביץ’ במפות גוגל

האדמו”ר הרש”ב, רבי שלום דובער שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: בחיבורו “קונטרס התפילה”, הוא מנתח את מצבו הפנימי של המתפלל. הוא טוען שבית הכנסת הוא מקום שבו האדם נדרש להשיל מעליו את הגאווה והאנוכיות. אם אדם נמצא בתוך בית הכנסת אך ליבו טרוד בענייניו, הוא הופך את המקום המקודש לריק מתוכן. לשיטתו, הקדושה תלויה במידת הביטול של המתפלל; רק אדם שמוכן לזנוח את ה”אני” שלו בכניסה לבית הכנסת יכול לזכות בהשראת השכינה שבו
מקום פעולתו: העיר רוסטוב על הדון, רוסיה
לצפייה במיקום רוסטוב על הדון במפות גוגל
מקום קבורתו: העיר רוסטוב על הדון, רוסיה
לצפייה במיקום בית העלמין ברוסטוב במפות גוגל

האדמו”ר הריי”צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: באגרות הקודש שלו, הוא מדגיש את מושג מסירות הנפש. הוא ראה בבית הכנסת את “נשמת הבית היהודי” שחייבת להמשיך לפעום גם בתנאים הכי קשים. עבורו, הקדושה של בית הכנסת נוצרת מתוך המאבק לקיים את המקום למרות רדיפות השלטון. לשיטתו, בית כנסת שמתקיים במסירות נפש הוא מקום קדוש יותר מכל מבנה מפואר אחר, שכן הוא עדות לנצחיות הרוח מול החרב.
מקום פעולתו: העיר סנט פטרסבורג, רוסיה (ולאחר מכן פולין וארה”ב).
לצפייה במיקום סנט פטרסבורג במפות גוגל
מקום קבורתו: קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
לצפייה במיקום הציון (“האוהל”) בקווינס במפות גוגל

האדמו”ר מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון

השקפתו על קדושת בית הכנסת: בסדרת “ליקוטי שיחות” ובשיחותיו, הוא מציג את בית הכנסת לא רק כמקום מקלט, אלא כ”מפקדה” שממנה יוצאים לקדש את העולם כולו (“דירה בתחתונים”). הוא מדגיש שבית הכנסת הוא הבית של הקב”ה בעולם, והוא מחייב יחס של כבוד מוחלט לא רק כלפי המבנה, אלא כלפי כל מי שנכנס אליו – כי כל יהודי הוא חלק מהקדושה הזו. לשיטתו, הקדושה של בית הכנסת חייבת להתפשט החוצה, לרחוב, למקום העבודה ולכל מקום שבו יהודי נמצא
מקום פעולתו: 770 איסטרן פארקווי, ברוקלין, ניו יורק
לצפייה במיקום 770 במפות גוגל

מקום קבורתו: קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
לצפייה במיקום הציון (“האוהל”) בקווינס במפות גוגל